סוכרת נעורים: הכרה כנכה צה"ל ללוקים במחלה בשל תנאי השירות

סוכרת נעורים – התמודדות משרתי הביטחון שלקו במחלה בעקבות שירותם

המתגייס לשירותי הביטחון (דוגמת: צה"ל, שב"כ, מוסד, משטרת ישראל, משמר הגבול), עלול להיפגע בבריאותו בשני אופנים:

1. להיפצע
2. ללקות במחלה

התביעה להכרה כנכה צה"ל, כשברור לכל שמשרת הביטחון נפגע במהלך שירותו ובגינו, באה לידי ביטוי במאבק על גובה אחוזי הנכות.

רק כשמדובר בפציעה אובדנית כמו אובדן רגל, יד וכיו"ב, ברור לחלוטין שלא רק שהטוען זכות לנכות יוכר כנכה צה"ל, אלא אף ברור בכמה אחוזים יזכה.

המחוקק הגדיר בתקנות הנכים, באופן מתמטי ברור, את אחוזי הנכות בהם יוכר אדם, הנפצע פציעה אובדנית. לדוגמא: איבוד רגל- 50% נכות, אובדן יד- 50% נכות וכו'.

כשטוען זכות לנכות לוקה במחלה, עליו להוכיח ברמה מתקבלת על הדעת כי קיים קשר סיבתי בין תנאי השרות לעצם פרוץ המחלה- לשון אחרת, כי תנאי השרות מהווים "טריגר", "הדק" ו"קרקע פורייה" להתפרצות המחלה.

מחלת סוכרת הנעורים, מניסיון משרד הח"מ, הינה מסוג המחלות הנפוצות בהן לוקים לא מעט חיילים בזמן השרות וברובם חיילים בשירות סדיר, אנשים צעירים בגילאים 18-25.

משרד הביטחון – אגף השיקום – קצין התגמולים, מתמודדים בתביעות רבות, שבמרכזן קשר סיבתי בין מחלת סוכרת הנעורים לבין תנאי השרות.

המקרים בהם המאבק "קל יותר" ("מעז יצא מתוק")

כשטוען זכות לנכות לקה בסוכרת נעורים בסמוך לאירוע טראומתי ברור, כמו למשל: אירוע מלחמתי; חשיפה למראות הרוגים פצועים וכיו"ב, ובסמוך אליו נתגלה כי לקה בסוכרת נעורים, ישנם רופאים לא מעטים (כולל רופאים מטעם משהב"ט), הגורסים כי קיים קשר סיבתי בין הטראומה, כחלק מתנאי השירות, לבין פרוץ המחלה.

במקרים המתוארים לעיל, רצוי שהטוען זכות לנכות ידאג לשני אלמנטים עיקריים:

• מסמוך הטראומה – בין ע"י דו"ח פציעה ובין באמצעות תצהירי מפקדים/קולגות, המעידים על הטראומה.
• מסמך רפואי – המעיד על גילוי מחלת סוכרת הנעורים, שהוא למעשה בדיקת דם.
• ראוי ורצוי כי הטוען זכות לנכות יתייעץ עם אנשי מקצוע (עו"ד המתמחה בתחום ורופא המתמחה בתחום), טרום הגשת התביעה, על מנת לקשור באופן מקצועי נכון, את הקשר הסיבתי בין עצם הטראומה לגילוי מחלת סוכרת הנעורים בסמוך אליה.

המקרים בהם המאבק "קשה יותר"

ישנם מקרים לא מעטים, בהם מזהה הטוען זכות לנכות את הסימפטומים המאפיינים את מחלת הסוכרת, כמו:תחושת יובש בפה, צימאון והשתנה מרובה, זמן רב לאחר חשיפתו למתח נפשי קשה, עקב תנאי שרות לחוצים ומתוחים.

כשקיים פער ממושך של זמן(חודשים רבים), בין החשיפה לטראומה לבין גילוי המחלה, יש לצפות כי משרד הביטחון יתחקר וידרוש לא מעט ראיות, על מנת לבחון היטב קשר סיבתי זה.

ישנם מקרים, בהם לקה משרת הביטחון בסוכרת נעורים כתוצאה ממתח עוצמתי מצטברשל חודשים רבים,ולאו דווקא מטראומה ברורה, עליה ניתן להצביע או שאותה ניתן להוכיח.

גם במקרים אלו "קל וחומר", ראוי ורצוי, כי הטוען זכות לנכות יתייעץ עם אנשי מקצוע (עו"ד המתמחה בתחום ורופא מומחה), איך וכיצד לבטא קשר סיבתי זה.

מכיוון שמחלת סוכרת הנעורים די נפוצה בקרב משרתי הביטחון הצעירים, מן הראוי כי יכירו, טרום הגשת התביעה, את הבסיס למאבק להכרתם כנכי צה"ל.

 

הכותב הוא עו"ד אבינו ביבר, מתמחה בטיפול וייצוג נכי צה"ל ומערכת הביטחון