ברמה העקרונית, שונה טענת ההתיישנות בעולם המשפטי של נכי צה"ל ומערכת הביטחון משאר עולמות המשפט האזרחי.
סעיף 32 לחוק הנכים קובע את הכלל, לפיו התיישנות תחול על עילת תביעה בתוך 3 שנים מיום השחרור משירות צבאי, אשר במהלכו אירע האירוע שגרם לנכות, אלא אם כן מדובר במחלות ספציפיות לגביהן קבע שר הביטחון תקופת התיישנות ארוכה יותר.
כאמור, קביעתו של המחוקק מסויגת בחוק עצמו ובמיוחד בפרקטיקה הנהוגה וישנו חריג לכלל זה, אשר מיוחד לחוק הנכים ולא מופיע בחוקים אחרים:
ניתן להתגבר על תקופת ההתיישנות ולהאריך אותה, מעבר למה שכתוב בחוק, בתנאי שקיימת "חבלה רשומה".
כלשון החוק, "חבלה רשומה" הינה: "חבלה שנרשמה סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צה"ל או ברשומות אחרות המנוהלות על ידי המדינה, או על ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על ידי שר הביטחון".
המשמעות היא שקיים חומר רפואי ממוסמך, המעיד על הגבלה ו/או פרוץ מחלה בזמן השרות.
קצין התגמולים רשאי להפעיל שיקול דעת ולהאריך את תקופת ההתיישנות, אם סבור שמן הצדק לעשות כן ובהתקיים התנאים הבאים:
א. הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה ע"י חבלה רשומה;
ב. ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירור הבקשה;
ג. ההשהיה לא הביאה ולא הייתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין, להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;
ד. ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה, נושא הבקשה.
פסיקת בתי המשפט קבעה מבחן משולש לבחינת קיומה של חבלה רשומה עפ"י סעיף 32א לחוק הנכים, לפיו צריך להיות רישום המעיד על פגיעה בגוף; אירוע שגרם לפגיעה הזו; וסמיכות זמנים בין האירוע לבין הרישום.
חשוב לציין, כי בפרקטיקה, בתי המשפט כמעט ולא יגבילו בזמן את הגשת התביעה, אף אם חלפו שנים רבות מיום אירוע הפציעה או פרוץ המחלה.
כמו כן, בולטת מאד גישת הפסיקה והפרקטיקה הנהוגה בהלומי קרב (P.T.S.D.):
מן המפורסמות, כי הלומי קרב ממלחמת יום הכיפורים לדוגמה – אין מחלוקת כי לקו בהלם קרב עקב חוויות המלחמה והגישו תביעתם להכרתם כנכי צה"ל שנים רבות אחרי 1973 (מאז המלחמה) לעיתים בשנות ה- 90 ואף לעיתים בשנות ה- 2000.
שאלת התיישנות הועלתה במקרים אלו ע"י קצין התגמולים במשרד הביטחון, ובתמציתיות נאמר כי נדחתה כמעט על הסף.
ראוי לציין, כי למרות המפורט בנושא ההתיישנות, אנו ממליצים לטוענים זכות לנכות "לא לישון" על זכויותיהם (אם הם מודעים אליהן), ולא להמתין זמן ממושך מאז פרוץ עילת התביעה ועד להגשתה. כמובן, שמשרדנו ישמח לייעץ ולתת מענה בכל שאלה העולה בסוגיה זו.
הכותבים הם:
עו"ד אבינו ביבר,
עו"ד נוי ביבר-ברנע
מתמחים בטיפול וייצוג נכי
צה"ל ונפגעי מערכת הביטחון