טענה לזכות לנכות צה"ל בעקבות מחלות קרוהן וקוליטיס
מחלות קרוהן וקוליטיס (מחלות מעיים דלקתיות) – הכוונה לטוענים זכות לנכות, על מנת שיוכרו כנכי צה"ל.
המתגייס לשירותי הביטחון (דוגמת: צה"ל, שב"כ, מוסד, משטרת ישראל, משמר הגבול), עלול להיפגע בבריאותו בשני אופנים:
- להיפצע
- ללקות במחלה
הלוקה במחלה בעת שירותו, נטיית ליבו לרוב, מניסיוננו במשרד, היא לחשוב: "נתתי את חיי לשרות, נפגעתי בבריאותי, משרד הביטחון "חייב" לטפל בי ולהכיר בי כנכה צה"ל".
הלוקה במחלה בעת שירותו, על מנת שיוכר כנכה צה"ל, במובן שמשרד הביטחון ייקח עליו אחריות בהתאם לחומרת מחלתו, חייב להוכיח ברמה מתקבלת על הדעת כי תנאי השרות מהווים "הטריגר", "ההדק", "הקרקע הפורייה" להתפרצות מחלתו.
מחלת הקרוהן והקוליטיס שהינן מחלות מעיים דלקתיות כרוניות (IBD), עברו "מהפכה שלילית" ברמה המשפטית,מבחינת הטוענים זכות לנכות שלקו במחלות אלו.
בעבר הלא רחוק (שנות ה- 80', 90' ותחילת שנות ה- 2000), על מנת להוכיח את קיום הקשר הסיבתי בין תנאי השרות לבין התפרצות מחלת הקרוהן, היה צריך הטוען זכות לנכות להוכיח אחת משתי החלופותהבאות (במצטבר או לחוד):
- קיום מתח רב עוצמה כחלק מתנאי שירותו,אשר בסמוך אליו התגלו סימפטומים של מחלות מעיים דלקתיות, כמו כאבי בטן עזים ושלשולים דמיים.
- קיום תנאי היגיינה לא טובים או תנאי סניטציה רעועים (בלשון המעטה), כחלק מתנאי השירות, אשר בעקבותיהם הופיעו סימפטומים של מחלות מעיים דלקתיות, כמפורט לעיל.
במשרדנו, לאור ניסיון של 30 שנות עבודה בתחום, הוכרו משרתי בטחון לא מעטים כנכי צה"ל, בקשר הסיבתי המאוזכר לעיל, בין תנאי שרותם לעצם התפרצות מחלת הקרוהן או הקוליטיס. מן הראוי לציין בלשון ברורה, כי מחלות אלו הינן מחלות אוטואימוניות, שהרפואה טרם מצאה מענה ברור וחד משמעי לגורם להתפרצותם.
הרעה משמעותית במצבם המשפטי של הטוענים זכות לנכות,אשר לקו במחלות מסוג זה, ארעה באמצע שנות ה- 2000, בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון אשר ששלל לחלוטין כל קשר בין תנאי שרות להתפרצות מחלת הקרוהן או הקוליטיס, זאת בעקבות חוות דעת של פאנל רפואי מומחה בתחום.
למרות פסק דין זה והואיל ואין "סופיות דיון" במטרייה המשפטית של נכי צה"ל ומערכת הביטחון, הוכרו הטוענים זכות לנכות שלקו במחלות אלו ב- 2 אופנים:
- בהחמרה: משמע, בהתקיים תנאי שרות קשים ביותר שהחמירו את מצב מחלת הקרוהן או הקוליטיס.
- בהחמרה עקב אי זיהוי במועד:משמע, אבחון מאוחר של המחלה בידי שלטונות הרפואה בצה"ל, מה שהחמיר עד מאוד את מצבם של הטוענים זכות לנכות.
כיום, משרדנו נתקל במקרים לא מעטים בהם המאבק להכרתם כנכי צה"ל של חולי קרוהן וקוליטיס הוא קשה ומורכב עד מאוד, זאת בניגוד לגישת משרד הביטחון שהייתה נהוגה בעבר, טרום פסק דינו של בהמ"ש העליון.
אנו ממליצים לטוענים זכות לנכות שלקו במחלת הקרוהן והקוליטיס, לתעד תיעוד קפדני את תנאי שרותם, במובן המתחים הנפשיים בהם היו שרויים (אם אלו מאפיינים את תנאי השרות), ואם היה זיהום היגייני או ליקוי סניטרי כלשהו בבסיס או בשטח בו שירותו, לתעד אף עובדות אלו.
אנו ממליצים לטוענים זכות לנכות במחלות אלו, לחזק תביעתם להכרה כנכי צה"ל בתצהירי תמיכה של חברים או מפקדים, שהיו עדים לתנאי שירותם, וחלקו עימם את המתחים בשירות או את תנאי חוסר ההיגיינה.
כמו כן, ראוי לדעתנו להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום, טרום הגשת התביעה, על מנת לחזק את המערכת העובדתית עליה נשענת התביעה להכרה כנכה צה"ל.
הכותב הוא עו"ד אבינו ביבר, מתמחה בטיפול וייצוג נכי צה"ל ומערכת הביטחון